“ואז הוא שאל: אתה רוכב על גמל לעבודה?”
יונתן סבוראי (פונקה) ועוד חברים משוחררים בוגרי סיירות הקימו את ישראליז – ארגון לשיפור תדמית ישראל בעולם בעזרת הישראלים הצעירים המטיילים בחו”ל. אז איך מנפצים את התדמית התקשורתית של ישראל ולמה חשוב להקשיב ולא רק להסביר?
אחרי הצבא, במקום לשקוע בתואר או לנסוע להרוויח כסף בעגלות, יונתן סבוראי (פונקה) וחבריו מהצבא החליטו להקים בהתנדבות ארגון בשם ישראלי’ז, לשיפור תדמית ישראל בעולם באמצעות מטיילים. אז מה גרם להם לעשות את המהלך הגדול הזה? ולמה צריך ארגון כזה? יצאנו לבדוק.
מאיפה הגיע הרעיון להקמת ישראלי’ז?
“הכל התחיל לפני יותר משנה בשני מפגשים משמעותיים שהיו לי כישראלי בחו”ל שגרמו לי לחשוב על הנושא”, מספר יונתן. “המפגש הראשון היה כשלקחתי חופשה מהצבא וטסתי עם שני, החברה שלי, לביקור משפחתי ולטיול בארה”ב. כשהיינו ליד אגם בצפון מזרח המדינה ישבו אתנו לשיחה זוג אמריקאים בוגרים. גם לי וגם לשני יש מבטא אמריקאי, והפתענו אותם כשבשלב מסוים של השיחה הם גילו שאנחנו ישראלים. מאותו הרגע החיוך נעלם להם מהפנים, והרגשנו עוינות מבלי שאמרו לנו דבר. הבנו את המסר והתרחקנו.
במפגש השני הגענו לניו-יורק, נכנסו לפאב מקומי ושוב אדם זר התחיל לשוחח אתנו. למרות החוויה השלילית הקודמת, בכל זאת אמרנו ” מישראל”, כששאל מאין אנחנו. “הוא הסתכל עלי ואז שאל: “אתה רוכב על גמל לעבודה?”. הבנו שיש פה המון מה לתקן.
ברק ואייל, חברים שלי מסיירת מטכ”ל, נחשפו באותו זמן לחוויות דומות בחו”ל. אמרנו לעצמנו שיש פה הזדמנות להעלות אצל חבר’ה צעירים, שיוצאים לטיול אחרי שאחרי הצבא, את המודעות לנושא ההסברה על ישראל כדי שיהיו מוכנים למפגשים, הן בהיבט החוויתי והן בהשפעה על בן השיח.
אבל מה אם אני לא רוצה להיות שגריר? אני רוצה לטייל בשקט, לא לדברר את ישראל בעולם.
“בכל שנה משתחררים מהצבא עשרות אלפי חיילים שחלומם לצאת לחו”ל, כך שבני ה-20-24 מהווים חלק מ-400,000 יציאות לחו”ל בכל שנה, ועד גיל 30 מספר הצעירים היוצאים גדול פי כמה.
כל אחד מהצעירים הללו, שנמצא בחו”ל, הוא שגריר בלתי רשמי אם הוא רוצה או לא, כי הוא יפגשו במהלך הטיול אנשים אחדים, שמבחינתם הוא המייצג את ישראל. דרך ההתנהגות שלו והדברים שיאמר יעברו לחבריהם, לבני משפחתם ולסביבתם של אותם אנשים.
אנשים בעולם נחשפים למידע ולתמונות מישראל דרך המדיה החברתית או הטלוויזיה, שרובה עוינת וחד צדדית. ישראל מייצרת באז תקשורתי וברור שהתוכן היפה שלה לא מושך עניין.
בזמן שאנחנו חושבים על ישראל ומדמיינים נופים מרהיבים או את החופשים של תל אביב, העולם רואה תמונה אחרת של מלחמה יומיומית, פיגועים ומדינת דת חשוכה. אמנם חלק מהדברים מתקיימים במינונים שונים, אך הסיפור שלנו לא מתחיל ונגמר בזה.
אז מה באמת חשוב לדעת לפני שיוצאים לחו”ל?
“פיתחנו סדנה קצרה לחיילים לפני שחרור, בה אנחנו מדברים על תדמית ישראל בעולם ואיך הדבר ישפיע על הטיול שלהם. אחד הכלים הבסיסיים שאנו מקנים- להקשיב לאדם שמולך! אתה לא חייב להסכים איתו, אבל אם תקשיב, יש סיכוי שהוא יקשיב לך. אנחנו נותנים למשתתפים כלים שמאפשרים להם לדבר על ישראל וממליצים להם איך להגיד את הדברים. מדגישים שאין צורך לשכנע את השני או להיכנס לפוליטיקה, אלא לספר את הסיפור האישי. בסיום אנחנו מספרים על עצמנו, שכל העשייה של העמותה היא בהתנדבות.
ככל שעסקנו בנושא, למדנו שלמפגשים האישיים יש ייחודיות, שדיפלומט מקצועי או “דיבייטים” בקמפוסים, אינם יכולים להתחרות בהם. במפגש הפשוט נוצר אמון וחיבור, ואז בן השיח פתוח באמת להקשבה. אין הטפה, אין מי יודע טוב יותר, אלא הקשבה לסיפור האישי של הישראלי”.
המסר המרכזי שלנו הוא שחשוב לדבר על ישראל. לא משנה באיזה צד אתה במפה הפוליטית, תספר מה ISRAEL IS בשבילך”.
מה עוד אתם עושים בישראלי’ז?
“המטרה המרכזית הראשונה שהשגנו היתה למסד את עצמנו במסגרת הצבא, כי הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית, ודרך החיילים אנחנו רוצים שייחשפו לתוכנית שלנו כמה שיותר קהילות. כרגע אנחנו עורכים סדנאות אחת לחודש ובקרוב נתחיל תכנית עבודה שנתית שתאפשר להגיע לכל החיילים המשתחררים בכל שנה.
עד כה הדרכנו מעל 7000 חיילים לקראת שחרור. יש הרבה שבסוף הסדנה פונים אלינו ברצון להתנדב, או כאלה שמבקשים כלים נוספים, יש שנמצאים אתנו בקשר כשהם בחו”ל.
לאור הביקוש הרב החלטנו לפתח את הסדנת המשך.
כדי לתת לאנשים בשטח כלים בזמן אמת, היום אנחנו משתמשים באפיקי דיגיטל נגישים- יצרנו יוטיוב, אתר אינטרנט ופייסבוק, ואנחנו קווים שתוך זמן קצר הרבה ישראלים יוכלו ליצור במעט מאמץ השפעה גדולה”.
