כך תימנעו מאוברדראפט: איך לשמור על הפלוס בבנק?

באדיבות ארגון ‘פעמונים‘, ארגון חברתי אשר מטרתו הינה לסייע לאנשים להגיע להתנהלות כלכלית נכונה.

לשמור על חשבון הבנק שלכם בפלוס אחרי השחרור הוא אתגר לא פשוט בכלל. ההוצאות גדלות, כבר אין החזרי נסיעות ולינה בבסיס וכך אוברדראפט – משיכת יתר, הינה התנהלות עימה מתמודדים משוחררים רבים. העניין הוא שמדובר בכדור שלג מתגלגל. כלומר, אם לא נעצור את ההתנהלות הזו, רק נשקע יותר ויותר בחובות. כמשוחררים צעירים, החשיבות היא בהתנהלות כלכלית נכונה כבר מההתחלה.

כדי לא להגיע למצב של אוברדראפט, ולשמור על הפלוס בבנק חשוב לנהוג על פי הכללים הבאים. גם אם כבר נכנסתם לאובדראפט – התמדה בצעדים הבאים תסייע לכם לחזור למסלול האיזון הכלכלי.

שיקוף מצב כלכלי קיים

השיקוף הינו הכרחי לצורך יציאה מהמינוס וכדי לא להגיע אליו. בכדי לשקף את המצב הכלכלי הקיים יש לעשות  רישום מדוקדק של כל ההוצאות וההכנסות. באמצעות הרישום תבדקו ותעריכו את התשלומים הקשיחים והתשלומים הנזילים.

• הוצאות. רישמו את ההוצאות שלכם בתשלומים הקשיחים והנזילים. התשלומים הקשיחים הינם: משכנתא, שכר דירה, חשבונות חשמל, ארנונה וכדומה. התשלומים הנזילים כוללים קניות, בילויים, מזון וכדומה. כדי להעריך נכון חשוב לעבוד עם קבלות מהעבר (חשבונות טלפון, חשמל וכדומה) ולאחר מכן להעריך את סכומי התשלום להוצאות הנזילות, לגביהן המעקב בדרך כלל קשה יותר.
• חובות. בסיום הרישום יש לסכם ההתחייבויות של החובות וההתחייבויות. הרישום יכלול אוברדראפט בבנק, הלוואות מהבנק, הלוואות אחרות, תשלומים בכרטיס האשראי ועוד.
• הכנסות. לאחר שיקוף נתוני ההוצאות החודשיות יש לכתוב את ההכנסות שלך. מצב זה מעניק שיקוף של הוצאות לצד הכנסות, חשוב להדגיש ולשקף את הפער החודשי שבין ההוצאות להכנסות.
• חסכונות. ברישום ההכנסות וההוצאות יש לבחון את כלל החסכונות, חשוב לערוך רישום של כל החסכונות כגון תוכניות חיסכון, קופות גמל וכדומה. לעיתים כדאי לשבור תוכניות החיסכון כדי לא להיות בחריגה, זאת היות והריבית על האוברדרפט גבוהה יותר.
• עקביות. על תהליך הרישום חשוב לחזור חודש בחודשו ולהתמיד בפרק זמן של מספר חודשים. במהלך חודשים ראשונים אלו, יש להימנע מדחיית תשלומים (שימוש בשיקים דחויים או תשלומים בכרטיסי אשראי). ולחיות רק מההכנסות שיש ומהכסף הנמצא בחשבון הבנק.

תכנון תקציב מאוזן

לאחר שהבנתם את מבנה ההוצאות וההכנסות שלך על פיו ניגשים לתכנון התקציב. בסיס התכנון הוא ההכנסות שלך. מטרת התהליך הוא לתכנן את סעיפי ההוצאות השונים כך שיסתכמו לכל היותר בסכום ההכנסות הצפוי של המשפחה.

• תשלום חובות. השאיפה היא שסעיפי ההוצאות השונים יסתכמו לסכום שהינו פחות מסכום ההכנסות (ב-500 עד 1000 שקל, תלוי בהיקפי החובות שלך), על מנת שניתן יהיה להפריש חלק מההכנסות להחזר החובות.
• מעקב שוטף. במהלך החודשים הקרובים עליך לעקוב ולהתאים את מבנה הוצאותיך לאלו שתוכננו ובכל פעם שיש חריגה באחד הסעיפים עליך לעדכן את התכנון בעזרת צמצום של סעיף אחר, כאשר הכלל המנחה הוא שסך כל ההוצאות יהיה נמוך ב-500 עד 1000 שקל (כפי שקבעת) מסך ההכנסות.
• כיסוי חובות. בשלב זה אתה מודע היטב למבנה הוצאותיך ושולט בהם באופן סביר. כזכור, בשלב הקודם הצלחנו לפתוח פער (חיובי) בין ההוצאות להכנסות כך שאתה יכול להפריש חלק מהכנסותיך לכיסוי חובות העבר מבלי להיכנס לאוברדרפט. ההפרשה לחובות העבר תעשה במסגרת ההוצאות החודשיות אשר נקבעה.
• ללא אוברדראפט. מכאן והלאה אתם נכנסים למסלול חדש בו לא חיים ממה שאין אלא רק ממה שיש. כך תמיד תהיו בפלוס.