האם ניתן להשקיע בהחלטה ובכך להפחית את סיכויי החרטה? ראיון מרתק עם פרופסור איתמר גתי, על מקורות הקשיים בבחירת קריירה ולימודים ואופן ההתמודדות איתם.

אחת השאלות המרכזיות שמגיעות בד בבד עם חיי האזרחות החדשים היא: ‘באיזה תחום לימודים/קריירה עליי לבחור?’ מגוון האפשרויות הוא עצום, מה שהופך את ההחלטה לקשה יותר מיום ליום. אם כן כיצד תתגברו על השפע הקיים ותחליטו במה לעבוד או מה ללמוד? איך תדעו שההחלטה שקיבלתם היא הנכונה ביותר עבורכם ולא מושפעת ממשתנים אחרים? האם ניתן להשקיע בהחלטה ובכך הפחית את סיכויי החרטה? ראיינו את פרופסור איתמר גתי, ​פסיכולוג תעסוקתי בכיר, וחוקר פורה ויצירתי בתחום ייעוץ קריירה למתבגרים ובוגרים צעירים, על האתר שפיתח “כיוונים לעתיד”. האתר המציע לצעירים שאלונים קצרים עם משוב אישי מידי להכרות עצמית, והדרכה וליווי בקבלת ההחלטה והכל אנונימי, ללא עלות וללא פרסומות

מתי אנחנו מתחילים לחשוב על בחירת מקצוע?

“כל אחד חושב על השאלה הזו במוקדם ובמאוחר, במחקר שעשינו על מעל 15 אלף צעירים שמעל מחציתם חיילים משוחררים, 97 אחוזים העידו שהם מתקשים לבחור במה לעסוק או ללמוד בעתיד. הקושי בקבלת ההחלטה נובע משתי סיבות עיקריות; הראשונה קשורה בכך שלא מלמדים אותנו בבית הספר כיצד לקבל החלטות, והשנייה מושפעת מהתקופה בה אנו חיים – המאה ה-21, שמביאה עמה הרבה מאד חלופות ומגוון של שיקולים שצריכים לקחת בחשבון ולקבל החלטה בתנאים של  אי ודאות לגבי העתיד ומקצועות העתיד”.

מה הצעד הראשון שמשוחרר צריך לנקוט בו בדרך לבחירת מקצוע?

“השאלה הראשונה והבסיסית לא צריכה להיות ‘במה אעבוד?’ אלא ‘במה אני הולך להשקיע שלוש או ארבע שנים מהשנים הקרובות?’ ובשביל להשיב על השאלה הזאת בצורה יסודית, חשוב להיעזר בארבע שאלות מרכזיות, והן:

1. במה אני טוב?
2. במה אני פחות טוב?
3. מה אני אוהב לעשות?
4. ומה אני לא אוהב לעשות?

התשובות לשאלות הללו מהוות בסיס להחלטה, הן מייצגות את מה שאנחנו אוהבים לעשות ושיש לנו את המיומנויות לכך”.

באחד המחקרים שערך פרופסור גתי עם למעלה מאלף סטודנטים, נמצא כי כ-30 אחוז מהם (האחוזים משתנים בין תחומי הלימוד) החליפו את תחום הלימודים המקורי שבחרו בו. פרופסור גתי סבור כי במקרה הטוב ינשכו הסטודנטים שפתיים ויסיימו את השנה הראשונה ללימודים, ואחרים יפסיקו את לימודיהם. למהלך זה יש השפעה כלכלת ופסיכולוגית-חברתית על חייו של הסטודנט. הצעתו של פרופסור גתי היא לפרק את תהליך הבחירה לשלושה שלבים:

שלב ראשון – סינון ראשוני

מטרתו של הסינון הראשוני היא לאתר קבוצה קטנה של תחומי לימודי ומקצועות שנראים לנו מבטיחים. “תהליך הסינון הראשוני צריך להתבסס על איך שהאדם מרגיש מבחינת המגוון הגדול של שיקולים ומאפיינים המבחינים בין המקצועות. על המתלבט לשאול את עצמו: ‘כמה שנים אני רוצה ללמוד? חודש? שנה? שלוש שנים? אני רוצה לימודי תואר או תעודה?’ כאשר מסתכלים על השיקולים של המתלבט ומשווים אותם למאפיינים של תחומי הלימוד – אפשר לאתר קבוצה קטנה של תחומי לימוד ומקצועות שתואמים למה שהמתלבט מחפש ולהתמקד בהם בשלב הבא”.

שלב שני – חקירה לעומק

מטרת התחקיר היא לבדוק האם מה שנראה לנו מבטיח הוא באמת מקיים, והאם אנחנו מתאימים למקצוע? המבדקים שחיבר פרופסור גתי והצוות של “כיוונים לעתיד” מאפשרים למתלבט לגלות מהן העדפות שלו מתוך מגוון המאפיינים המבדילים בין מקצועות; “אני רוצה לעבוד בסביבת עבודה בחוץ  או בפנים? אני רוצה לעבוד עם אנשים או לבד – בכלל לא? כל הזמן? חלק מהזמן? אני רוצה לעבוד בעבודה שנדרש בה כושר טכני? אני רוצה עבודה שבה אני מייעץ או שיש לי אחריות אישית? אולי אני כן רוצה אחריות אבל לא מאוד גבוה כמו טייס או רופא שיכולים להכריע על חיי אדם? והאם הקבלה ללימודים או ההכשרה למקצוע שאני חושב עליו אפשרית  מבחינת נתוני הבגרות או הפסיכומטרי שלי? אם למשל חייל משוחרר רוצה להתקבל ללימודי רפואה והנתונים שלו אינם תואמים את דרישות הקבלה לרפואה, הוא עדיין יכול לחפש תחומים דומים כמו סיעוד או פרמדיק”.

שלב שלישי – הבחירה

אחרי שחקרנו את המקצועות שאיתרנו בשלב הסינון הראשוני וצמצמנו את הרשימה במהלך החקירה לעומק, אנחנו צריכים לסדר אותם על פי מידת התאמתם לנו ולבחור את המתאים ביותר. “השלב האחרון יכול להימשך לא מעט זמן, צריך להתבשל איתו – להשקיע בהחלטה. אחד הדברים שמצאנו במחקר שערכנו עם מעל אלף סטודנטים, הוא שמי משקיע בהחלטה סיכוייו להתחרט הרבה יותר נמוכים. צעירים רואים רק את השכר לימוד שהם הפסידו במקרה של הפסקה או החלפת תחום לימודים, אבל מה לגבי אובדן הכנסה או הכנסה חלקית בתקופת הלימודים? והכסף המועט שהופרש לפנסיה במסגרת שעות העבודה המצומצמות של סטודנטים? לכן חשוב מאוד להשקיע, להשקיע ושוב פעם להשקיע בהחלטה”.

לשאלונים המופיעים בכיוונים לעתיד וקבלת משוב אישי ולהדרכה וליווי בתהליך ההחלטה, לחצו כאן.

אז אחרי שלקחתם לכם מספיק זמן לחשוב מה מעניין אתכם בחיים, ומה הייתם רוצים ללמוד – הגיע הזמן להתקדם הלאה לשלב ההרשמה. איך עושים את זה? היצמדו למדריך שהכנו לכם.

השכלה אקדמית הפכה להכרח בשנים האחרונות, לא פחות מתעודת בגרות. לבעלי ההשכלה האקדמית יש יתרון ברור בשוק העבודה – הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. אז אם גם אתם החלטתם ללכת על זה ולהירשם ללימודים אקדמיים, כדאי שתדעו מהם הצעדים הראשונים שעליכם לנקוט בהם בדרך לספסל הלימודים. מוכנים לצאת לדרך?

שלב ראשון – חישוב ממוצע ציוני בגרות:

על מנת להתקבל ללימודים לתואר ראשון באחת מהאוניברסיטאות או המכללות ברחבי הארץ, יש לעמוד במספר תנאי קבלה, ביניהם: ממוצע בגרויות. איך מגיעים לממוצע? משקללים את כל ציוני תעודת הבגרות בכל הנושאים שלמדתם בבית הספר, לפי כמות היחידות בכל נושא. בעזרת חישוב ממוצע בגרויות תוכלו לראות את סיכויי הקבלה שלכם לחוגים בהם אתם מתעניינים, במגוון מוסדות אקדמאים. חשוב לבדוק את ממוצע הבגרויות הרבה לפני תחילתה של השנה האקדמית, בכדי שיהיה לכם מספיק זמן ללמוד ולשפר את ציוני בחינת הבגרות במידה והממוצע לא עומד בתנאי הקבלה הנדרשים.

לכללי החישוב ושימוש במחשבון ממוצע בגרויות באתר “לימודים בישראל”, לחצו כאן.

שלב שני: חישוב סיכויי הקבלה, ולאן?

כשבוחרים תחום לימודים, יש הרבה שיקולים שצריך להביא בחשבון. סביר להניח שאתם רוצים ללמוד מקצוע שמעניין אתכם, שמתאים לכם ושתוכלו להצליח בו. בנוסף עליכם לבחור האם ללמוד במכללה או באוניברסיטה. אחד הדברים שעליכם לקחת בחשבון, הוא שיש תחומי לימוד שקשה יותר להתקבל אליהם. לעיתים רף קבלה גבוה מעיד על הקושי של הלימודים, אך לא בהכרח. פעמים רבות קשה יותר להתקבל לתחומי לימוד מסוימים פשוט מפני שהם מבוקשים יותר, כך שמוסדות הלימוד יכולים להרשות לעצמם למיין את המועמדים בקפדנות יתרה. מחשבון הקבלה ללימודים עוזר לכם להבין מהם הסיכויים שלכם להתקבל למסלול מבוקש במוסדות לימוד שונים. בהזינכם את ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלכם, המערכת תחשב עבורכם סיכויי קבלה בכל גוף אקדמי, המציע את המסלול שבו אתם מבקשים להשתלב. המסך יציג לכם את המכללות והאוניברסיטאות, ולצד כל אחת יופיע אחוז קבלה, כך שתוכלו להשוות ולראות – להיכן יהיה לכם קל יותר להיכנס.

לחישוב אחוזי הקבלה שלכם במוסדות אקדמאים שונים באתר “לימודים בישראל”, לחצו כאן.

שלב שלישי: חיפוש מלגות והגשת מועמדות

אחרי שבדקתם שאתם עומדים בתנאי הקבלה לחוג שרציתם, השלב הבא יהיה חיפוש מלגה שתסייע לכם במימון הלימודים שיכולים להיות לעיתים נטל כלכלי. אפשר לחלק את המלגות לסטודנטים לכמה קטגוריות:

• מלגות לחיילים משוחררים – קרנות רבות תומכות בחיילים משוחררים ומעניקות להם מימון לימודים חלקי או מלא. בין הקרנות המעניקות מלגות לחיילים משוחררים: ארגון ידידי צהל בארה”ב FIDF: מלגת IMPACT, קרן גרוס לעידוד חיילים משוחררים, קרן הישג, קרן איסלר ומלגת מפעל הפיס לחיילים משוחררים.
• מלגות הצטיינות – מלגות הניתנות על בסיס הישגים בבחינת הבגרות או בפסיכומטרי. מוסדות לימוד רבים מעניקות מלגות הצטיינות כדי למשוך אליהם סטודנטים איכותיים. בין מעניקי מלגות ההצטיינות: המרכז הבינתחומי הרצליה, המרכז האקדמי קריית אונו, מכללת אורנים, הטכניון, אוניברסיטת חיפה ועוד.
• מלגות על פי מוצא – עולים חדשים, בני עדות שונות ובני מיעוטים זכאים למלגות על פי מוצאם. בין המלגות על פי מוצא ניתן למצוא את מלגת המשרד לעלייה וקליטה, הפדרציה העולמית של יהודי מרוקו, קרן המלגות לעולי הולנד וצאצאיהם, האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות ועוד.
• מלגות על בסיס מקום מגורים – סטודנטים מאזור הפריפריה החברתית והגאוגרפית יכולים לקבל מלגת לימודים. כמו כן ישנן רשויות המעניקות לבני המקום מלגות. בין הקרנות המעניקות מלגות על בסיס מקום מגורים: הרשות לפיתוח ירושלים, ארגון הקבלנים והבונים ראשון לציון והקרן לעידוד השכלה גבוהה.
• מלגות חברתיות – מלגות אלו אינן קשורות למצב הסוציו-אקונומי של בסטודנט והן מותנות בעשייה חברתית-התנדבותית. בין הקרנות המפעילות מלגות חברתיות ניתן למצוא את פרויקט פר”ח, ארגון ידידים, עמותת איילים, ארגון קדמה, סטודנטים למען אזרחים וותיקים של התאחדות הסטודנטים והמשרד לשוויון חברתי ועוד.כל שעליכם לעשות הוא לדפדף בין מאות המלגות המוצעות, לבחור מלגה שמדברת אליכם ולבדוק שאתם עומדים בתנאי קבלת המלגה, להגיש ולהחזיק אצבעות.