זו אולי הנקודה הכי חשובה בעמוד הזה.

חלק מההטבות שאתם מכירים כ”חיילים משוחררים” קשורות דווקא למועד שבו סיימתם את השירות הסדיר, ולא ליום שבו סיימתם את הקבע.

לדוגמה, מענק השחרור והפיקדון האישי מחושבים על בסיס השירות הסדיר. נקודות הזיכוי במס הכנסה ניתנות במשך 36 החודשים שאחרי חודש השחרור מהשירות הסדיר — ושירות בקבע לא מתחיל את התקופה הזאת מחדש.

כלומר, אם המשכתם ישר משירות החובה לכמה שנות קבע, ייתכן שחלק מההטבות כבר נוצלו או הסתיימו בזמן שהייתם בשירות.

טיפ ממומנטום

כשאתם בודקים זכאות, תמיד תשאלו:

“האם סופרים מהשחרור מהחובה או מהשחרור מהקבע?”

השאלה הקטנה הזאת יכולה לחסוך לא מעט בלבול.

נתחיל משני דברים שכבר נוצרו עבורכם כשסיימתם את השירות הסדיר.

מענק השחרור מועבר לחשבון הבנק לאחר סיום השירות הסדיר וזמין לכל מטרה.

הפיקדון האישי עומד לרשותכם בחמש השנים הראשונות לאחר סיום השירות הסדיר למטרות שהוגדרו בחוק, ובהן לימודים, הכשרה מקצועית, הקמת עסק, לימודי נהיגה, נישואין ורכישת דירה או קרקע. לאחר חמש שנים, יתרת הפיקדון שלא נוצלה מועברת אוטומטית לחשבון הבנק המעודכן שלכם.

אז אם יצאתם עכשיו מקבע ועדיין לא עברו חמש שנים מהשחרור הסדיר — שווה לבדוק כמה כסף נשאר לכם בפיקדון ומה אפשר לעשות איתו.

זה מענק אחר לגמרי.

צה”ל קובע זכאות למענק שחרורין משירות קבע בהתאם לתנאים שנקבעו בפקודות הצבא.

בין מקרי הזכאות נמצא, למשל, מי שסיים תקופת שירות קבע תקינה ורצופה של לפחות 24 חודשים והתחייבותו לא הוארכה. קיימים מקרים ותנאים נוספים בהתאם לאופן סיום השירות, ולכן לא נכון להניח שכל מי ששירת תקופה מסוימת יקבל בהכרח אותו מענק.

גם גובה המענק אינו סכום אחיד — הוא מושפע בין היתר מתקופת השירות ומהמשכורת הקובעת ומההסדר החל על המשרת.

לפי פקודת צה”ל, המענק לזכאים מועבר לחשבון הבנק, בתוך פרק הזמן שנקבע בפקודה.

מה עושים בפועל?

לפני השחרור, בקשו לראות:

האם אתם זכאים למענק שחרורין.

מהו הסכום המשוער.

לפי אילו תקופות ורכיבי שכר הוא חושב.

מתי הוא צפוי להיות משולם.

האם קיימים חובות או נתונים שיכולים להשפיע על הסכום.

אם משהו לא מסתדר — זה הזמן לבדוק מול גורמי הפרט/השכר ומופת, ולא כמה חודשים אחרי השחרור.

זה אחד הדברים החשובים ביותר למי שיוצא מקבע.

בשונה משירות החובה, חודשי השירות בקבע נחשבים לצורך דמי אבטלה כמו חודשי עבודה של עובד שכיר.

משוחרר משירות קבע עשוי להיות זכאי לדמי אבטלה מיד לאחר השחרור, בכפוף לתנאי הזכאות הרגילים. אחד התנאים המרכזיים הוא צבירת תקופת אכשרה של 12 חודשים מתוך 18 החודשים שקדמו לרישום בשירות התעסוקה.

אבל שימו לב:

השחרור מקבע לא גורם לכסף להיכנס אוטומטית לחשבון.

צריך להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לדמי אבטלה לביטוח לאומי. ביטוח לאומי ממליץ להירשם בשירות התעסוקה סמוך ככל האפשר להפסקת העבודה.

וכמה מקבלים?

אין מספר אחד שמתאים לכל משוחררי הקבע.

גובה דמי האבטלה תלוי בין היתר בשכר שעליו שולמו דמי ביטוח ובנתונים האישיים, ומספר ימי הזכאות תלוי בין היתר בגיל ובמספר התלויים.

למשל, ב-2026 מספר הימים המרבי למי שטרם מלאו לו 25 ועד שני תלויים הוא 50 ימים, בגילי 25–28 הוא 67 ימים ובגילי 28–35 הוא 100 ימים. קיימים מסלולים שונים למצבים אחרים.

לכן הייתי לא מסתמך על משפטים כמו “תקבלו בערך 55% מהמשכורת למשך 70 יום” — אלא בודק את הזכאות האישית במחשבון של ביטוח לאומי.

עם היציאה מקבע אתם עשויים לפגוש לא מעט מילים שלא התגעגעתם אליהן:

פיצויים. רצף קצבה. רצף פיצויים. פטור ממס. טופס 161.

הדבר הכי חשוב להבין הוא שלא חייבים לבחור אוטומטית ב”משיכה”.

כספי פיצויים הם חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני שלכם, ומשיכה שלהם היום עלולה לפגוע בחיסכון ובקצבה העתידית. רשות שוק ההון אף מדגישה את ההשלכות האפשריות של משיכת כספים על קצבת הזקנה ועל הכיסויים הביטוחיים.

כסף שניתן למשוך הוא לא בהכרח כסף שכדאי למשוך.

טופס 161 הוא מסמך שמרכז את הנתונים והזכויות הכספיות שהועמדו לרשותכם עם סיום ההעסקה.

מאז 1 בינואר 2024 חל טופס 161 החדש, וב-2026 קיימת גם מערכת דיגיטלית של רשות המסים שמאפשרת לעובדים לצפות באירוע הפרישה ולבצע את הבחירות שלהם לגבי כספי הפיצויים. בחלק מהמקרים האישורים יכולים להיות מופקים באופן מקוון, ובמקרים אחרים נדרש טיפול של פקיד שומה.

לכן לפני שאתם מסמנים “למשוך הכול”:

הבינו מה האפשרויות, מה חייב במס ומה המשמעות של כל בחירה לטווח הארוך.

אם מדובר בסכום משמעותי ואתם לא בטוחים — זה בהחלט אחד המקומות שבהם שווה לשקול ייעוץ פנסיוני או מיסוי מקצועי.

במשך הקבע הופקד עבורכם כסף לחיסכון הפנסיוני.

ברגע שהשירות מסתיים, גם ההפקדות של צה”ל מפסיקות.

זה הזמן להיכנס לקרן ולבדוק:

כמה כסף נצבר?
מה דמי הניהול שלכם אחרי סיום השירות?
אילו כיסויים ביטוחיים קיימים בקרן?
מה קורה לכיסויים בתקופה שבה אין הפקדות?
מה יקרה כשתתחילו עבודה אזרחית חדשה?

אל תעשו שום משיכה או שינוי משמעותי רק בגלל שקיבלתם הודעה שהשירות הסתיים.

המעבר מקבע לאזרחות הוא דווקא הזדמנות מצוינת לעשות בפעם הראשונה סדר אמיתי בפנסיה.

אם לאורך השירות נצברו עבורכם כספים בקרן השתלמות, קופות גמל או מוצרים נוספים — השחרור הוא זמן טוב לעשות מיפוי.

רשמו לעצמכם:

איפה נמצא כל חיסכון?
כמה כסף יש בו?
מה דמי הניהול?
מתי הכספים נזילים?
האם כדאי להשאיר אותם במקום או לנייד?

אל תמשכו כסף רק כי “אפשר”.

המטרה היא להבין מה יש לכם ואז לקבל החלטה.

כאן יש בלבול נפוץ מאוד.

חיילים משוחררים זכאים, בהתאם לאורך השירות, לנקודות זיכוי נוספות ממס הכנסה במשך 36 החודשים הראשונים שלאחר חודש סיום השירות הסדיר.

הקבע לא מאפס את השעון.

לדוגמה:

אם השתחררתם מהחובה ונשארתם שנתיים בקבע, ייתכן שעדיין נשארה לכם תקופה מסוימת לנצל את נקודות הזיכוי.

אם עברו יותר משלוש שנים מאז סיום השירות הסדיר — ההטבה הזאת כבר הסתיימה, גם אם רק עכשיו יצאתם לאזרחות.

נכון ל-2026 שווי נקודת זיכוי הוא 242 ₪ לחודש.

אם אתם מתחילים עבודה אזרחית חדשה ועדיין נמצאים בתקופת הזכאות, ודאו שהזכאות מעודכנת בטופס 101 שלכם.

[למדריך שלנו על מיסים אחרי השחרור]

גם כאן — מסתכלים על מועד השחרור מהשירות הסדיר, ולא פשוט מתחילים לספור מחדש אחרי הקבע.

ככלל, מענק עבודה נדרשת ניתן למי שעבדו את תקופת העבודה הנדרשת בתוך שנתיים ממועד השחרור הרלוונטי, בהתאם לתנאים שקובע ביטוח לאומי.

לכן, אם עשיתם תקופת קבע ארוכה, ייתכן שכבר אינכם נמצאים בחלון הזכאות.

אם עשיתם קבע קצר ואתם עדיין בתוך התקופה — שווה לבדוק לפני שאתם פוסלים את האפשרות.

[למדריך לעבודה מועדפת]

זה סעיף שלא הייתי ממלא ברשימה קבועה של מבצעים והנחות.

למה? כי הדברים האלה משתנים.

תנאי חשבון בנק, חברות במועדונים, כרטיסי אשראי, נקודות והטבות מסחריות יכולים להיות תלויים בגיל, בוותק, בסוג השירות ובמועד השחרור.

במקום להסתמך על מידע ישן, עשו לפני השחרור סיבוב קצר:

היכנסו לאזור האישי ב”חבר” ובדקו מה נשאר בתוקף.
בדקו אילו נקודות או יתרות צריך לנצל לפני השחרור.
בדקו מול הבנק מתי מסתיים מסלול ההטבות שלכם ומה יהיו העמלות לאחר מכן.
עברו על כרטיסי האשראי והוראות הקבע הקשורים להסדרי הקבע.

10 דקות עכשיו יכולות למנוע את ה”איך התחילו לחייב אותי על זה?” בעוד חצי שנה.