מה אומר בעצם המושג החדש “פנסיה” שנכנס לעולמכם ואיך הוא יכול להבטיח לכם עתיד חכם ונכון יותר?

 סיימתם את השירות הצבאי וצללתם אל שוק העבודה חדורי מוטיבציה להצליח בגדול ולהשתכר בהתאם! רק שאז מגיע סוף החודש, והשכר שנגלה לעיניכם בתלוש נמוך ממה שציפיתם לו. למה? ישנם מספר ניכויי חובה המשפיעים על השכר הסופי (נטו) והם: מס הכנסה (בהתאם לנקודות הזיכוי שלכם), מס בריאות, והחשוב מבניהם שנוגעת לעתיד הכלכלי שלכם – הפנסיה. אז מה אומר בעצם המושג החדש “פנסיה” שנכנס לעולמכם ואיך הוא יכול להבטיח לכם עתיד חכם ונכון? עומר זילברמן, מרצה בסדנאות הכנה והכוונה לאזרחות במומנטום על חינוך פיננסי נכון, מזמין אתכם להתעמת עם מושגי יסוד בשוק ההון שנשמעים לעיתים “מפחידים” – ומבטיח לכם שההיכרות עמם תשתלם לכם.

מדוע משוחררים צריכים להכיר לעומק את המושג “פנסיה” בשלב כה מוקדם של חייהם?

“אני נכנסתי לזה בגיל 14. חיפשתי דברים מעניינים ותחומים נוספים לעסוק בהם ובאותה תקופה התחלתי לקרוא על שוק ההון. כשפתחתי חשבון בנק בגיל 18 התחלתי גם להשקיע. כשהייתי בצבא הייתי קצין קרבי וגם אז המשכתי ללמוד ולקרוא על התחום. כשהשתחררתי נפל לי האסימון כמה צריך להשקיע ולעסוק בכל תחום הפנסיה. גיליתי שאני משלם עלויות מאוד גבוהות לחברות הפנסיה. הבנתי שזה לא רק אני, אלא כל האנשים סביבי. מה שהוביל אותי למסקנה שחוסר הידע בתחום הפנסיה גורם לצעירים ולמבוגרים כאחד, להפסיד הרבה מאוד כסף”.

אז מהי בעצם פנסיה?

“פנסיה היא הסכום שהחברה בה עובדים מפרישה מהשכר (הסכום מורכב מאחוזי הפרשה של העובד והמעסיק) על פי החוק, לתוך אחת מחברות הפנסיה.  (18.5% הסכום הכולל שמופרש מהשכר), מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק.  החברה לוקחת את הפנסיה ומשקיעה אותה בכל מיני תחומים לפי מה שבעל הפנסיה מגדיר לה. יש בחירה חופשית לבחור איזו חברה תנהל לעובד את הפנסיה ובאילו מסלולים (רמת הסיכון) היא תשקיע את הכסף. המסלולים השונים הם למעשה  סוגי ההשקעות (מניות, אג”חים). והעליות של דמי הניהול, תלויות במיקוח של העובד מול חברות הפנסיה. למשל, ישנה אפשרות למסלול “ברירת מחדל”, שהוא מסלול שהמדינה דאגה לנו לדמי ניהול נמוכים מאוד”.

כיצד ניתן לעקוב אחרי הפנסיה?

“הדבר הראשון והחשוב ביותר הוא לבדוק בתלוש וגם בחברת הפנסיה, שהמעביד אכן מעביר את הפנסיה. על פי החוק בישראל במידה ועובד מתחיל לעבוד בעבודה חדשה כשאין לו עדיין קרן פנסיה (ולרוב זה קורה בעבודה הראשונה לאחר הצבא) הוא יהיה זכאי לפנסיה לאחר 6 חודשים”.

מה הם מושגי היסוד שכל משוחרר צריך להכיר בתחום הפנסיה?

“ישנם כמה מושגי יסוד שהם בסיסיים ושכל אחד חייב לדעת:

מסלול השקעה: הבחירה במסלול (רמת הסיכון) שחברת הפנסיה שלך תשקיע את הכסף.
דמי הפקדה: התשלום באחוזים שהעובד משלם על הסכום החודשי שהוא והמעביד, מעבירים יחד לחברת הפנסיה שמנהלת את הקופה (האחוזים יכולים לנוע בין 6-0%).
דמי ניהול:  החיוב באחוזים שחברת הפנסיה לוקחת לעובד מתוך הסכום הכולל של הפנסיה, על הניהול של הקופה (האחוזים יכולים לנוע בין 0.5-0.001%). לדוגמא: אחד יכול לשלם 0.001% דמי ניהול והשני ישלם 0.5% דמי ניהול, שזה הממוצע המקסימלי בארץ. אם נשווה את זה למשל לקניית קוטג’ במכולת, זה אומר שהראשון יקנה קוטג’ בחמישה שקלים, והשני יקנה את אותו הקוטג’ פי 500″. הבדלים הם עצומים ומי שנהנה מחוסר הידע זה חברות הפנסיה עצמן. המושגים האלו נוגעים לכל השקעה שבן אדם עושה”.

 איך אתה מציע למשוחררים להתמודד עם הפחד מהמושגים האלו?

“אפשר להירתע מזה אבל צריך להבין שהעיסוק בפנסיה יכול להשתלם ממש! מחקרים בארצות הברית הראו שעובדים שהכירו והתעסקו בפנסיה שלהם, הפנסיה גדלה בכמעט 40%. בן אדם שהוא אקטיבי בפנסיה שלו, בודק את דמי הניהול שלו, לוקח מסלולים שיותר רלוונטיים לגיל שלו – רוב הסיכויים שהפנסיה שלו תהיה גדולה יותר. משוחררים – אתם חייבים להתעסק בזה כי זה שווה המון כסף”.  

אילו טיפים יש לך בכל זאת לחיילים משוחררים שיכולים להקל על ההתמודדות של משוחררים עם התחום?

“לשאול תמיד את השאלות הבאות כשאני בוחר באיזו חברה להפקיד את הפנסיה”:

– באיזה מסלול אני מושקע?

– מה דמי הניהול ודמי ההפקדה שאתם לוקחים לי?

– לבדוק תמיד את האלטרנטיבות

איפה אפשר לקבל מידע לגבי כל הדברים האלו לגבי מי שמתקשה?

יש את הפודקאסט “ערך מוסף בשבילי” שהוא מומלץ מאוד, ובו מוסברים מושגי יסוד בכלכלה בצורה שקל להבין אותם כך שאפשר לנסוע באוטו ופשוט להאזין. יש בלוג בשם “הסולידית” ובו עוסקים בהענקת כלים לעצמאות כלכלית. ישנו פרק שלם של 90 שאלות פיננסיות שמתביישים לשאול והוא מעולה לקריאה ולמידה. יש את אתר בשם “סייבי” שהוא מיזם כלכלי-חברתי עצמאי, שמטרתו לעזור בקבלת החלטות טובות יותר בנושאים כלכליים, בצורה פשוטה. אם ניכנס לזה רגע יותר לעומק פנסיה היא חלק מחינוך פיננסי וזה משהו שיש בו מחסור גדול לכלל האזרחים.